סרטון!
הנה סטטוס שעלה לפייסבוק של אלי אחרי שההורים שלו חזרו לארץ, אחרי שבועיים שהם טיילו איתנו באוסטרליה:
"אני לא יכול להתאפק מלהשוויץ כבר עכשיו - ההורים שלי מדהימים. לא רק שהם אמרו שבא להם לבוא לבקר אותנו באוסטרליה, הם ממש עשו את זה! הם נסעו איתנו מסידני למלבורן, עלו איתנו על המעבורת לטזמניה, נהגו בצד שמאל, טיפסו על גבעות, התלהבו מקואלות ומשדים טזמניים, ובאופן כללי היו פשוט אדירים. אז אמא, אבא - תודה שבאתם. אני אוהב אתכם, ואני ממש בר מזל שיש לי אתכם."
זה מה שהיה לנו לומר על הביקור שלהם.
מה להם היה לומר על הביקור שלהם? קודם כל, הם ממש נהנו - מהמדינה, מאיתנו, מהחברים שלהם בסידני שהם לא ראו מאז 1990. דבר שני, הם סיפרו לנו שהם מרוצים ממה שהם רואים - מהדינמיקה שלנו ביחד, מהדרך שבה אנחנו מטיילים, ובכלל. חוץ מזה, הם נזכרו באחד הטיולים הראשונים שהם עשו בארץ. הם היו עולים חדשים טריים, ובסוף שבוע אחד הם ארזו שני ילדים קטנים לתוך הסוזוקי הקטנה, לקחו קצת אוכל וכמה חברים, ונסעו לעבדת. הם מספרים שהם היו ממש גאים בעצמם שהם נוסעים כל כך רחוק והרגישו נורא הרפתקנים. הם אומרים שאם מישהו היה מספר להם אז שפחות מעשרים שנה אחר כך הם ימצאו את עצמם טסים לטזמניה, בצד השני של העולם, הם לא היו מאמינים. מבחינתם אז זה היה בערך כמו לנסוע לירח.
***
אחרי כמה ימים כייפיים בסידני, יצאנו לדרך, כי אין שום סיכוי לחוות את אוסטרליה שלא ברוד טריפ. יצאנו מהעיר יומיים לפני ערב השנה החדשה. נכון שתמיד בערב של ה-31.12 אתם בחדשות תמונות של הזיקוקים בסידני כי שם "מתחילה" השנה החדשה? אז מי שרוצה לשבת בפארק מול נוף של קו הרקיע של סידני כשמתחילים הזיקוקים לכבוד השנה החדשה, צריך לתפוס מקום מהבוקר (ר' תמונה). מי שרוצה לשבת על אחד האיים במפרץ ולצפות בעיר מרחוק, צריך להזמין כמה חודשים מראש, ולשלם כאלף דולר.
סידני - יותר יפה מחיפה! |
כן. |
סידני עושה לנו פוטובומב, כמו ערים רבות לפניה |
![]() |
התור לזיקוקים, 16 שעות לפני שהם מתחילים |
***
כבר סיפרנו לכם שוולי הוא אוטו חזק ונהדר, אבל כנראה שהוא לא היה במצב הכי טוב בעולם כשקנינו אותו. לאן הגענו, שכבר אי אפשר לסמוך על סוחרי רכבים משומשים?! באיזשהו שלב בין סידני למלבורן התחלנו לשמוע קולות מוזרים כל פעם שלחצנו על הגז. כמו בתקלות הקודמות ברכב, עברנו את חמשת שלבי האבל לפי הספר. קודם יש הכחשה: "מה? קולות? אני לא שומע שום קולות"; אחר כך כעס: "אוטו מטומטם! לא יכול לנסוע 15,000 קילומטרים בלי להתקלקל כל הזמן?!"; אחר כך התמקחות: "טוב, אולי זו רק בעיה קלה... בבקשה, וולי, אם זה משהו לא רציני נשקה אותך בכמה שמן שתרצה"; אח"כ עוד שלב שאנחנו לא זוכרים מהו; ובסוף קבלה - צריך ללכת למוסך. מכירים את הקטע של חדשות טובות ורעות? אז המוסכניק ניסה את זה כשהוא אמר לנו שיש חור גדול באמצע ה-muffler. "בעקרון זה לא עושה נזק, ואתם יכולים להמשיך לנסוע ככה. אה, רק יש סיכוי כלשהו שהאוטו יעלה באש". תישרף, מאדרפאקר, תישרף.
אחד הדברים שההורים של אלי הכי התלהבו לראות באוסטרליה הוא החיות המיוחדות שיש כאן, ובצדק - זה אחד הדברים הכי מגניבים ומיוחדים שיש פה. אז יום אחד הלכנו לראות קואלות. הן אמנם חמודות ביותר, אבל גם די מטומטמות ועצלות. קואלות הן החיה היחידה שמוכרת למדע שהמוח שלה אשכרה הלך וקטן במהלך האבולוציה שלה, וכיום הוא משמעותית קטן יותר מהגולגולת שלה. מרגע שהן עלו על הקטע הגאוני של לחיות על עצים כל היום, אף אחד כבר לא יכול לטרוף אותן. אז מי צריך מוח גדול ומפותח? גם ככה רוב האנרגיה שלהן הולכת לפירוק הרעלים בעלי האקליפטוס, ולכן הן צריכות לישון 20 שעות ביממה. נגיד לכם את זה ככה - ראיתם פעם בובה של קואלה? אז אם אתם רוצים לדעת איך נראית קואלה אמיתית, דמיינו אחת כזו, פרוותית וחמודה, רק שהיא יושבת על עץ ולא זזה, במשך שעות*.
אחת יפה, אחת טיפשה |
- "על מה את חושבת?" - "געעעע. פעעעעע." |
האור דולק, אבל אין אף אחד בבית! |
איך הגעתי לפה? |
בתמונה: תום שדמי |
רדי לכאן! את רק ישנה 20 שעות ביום, אוכלת 4 שעות ביום, ולפעמים מזדווגת! רגע, בעצם, זה נשמע דיל לא רע |
אסור להטיל קואלות מרוגטקות ענקיות |
***
התחנה הבאה שלנו אחרי מלבורן היתה טזמניה, אי די גדול לחופי אוסטרליה שהיה פעם מחובר אליה אבל זה היה כל כך מזמן שהיום יש שם מערכת אקולוגית (ואנושית) נפרדת. אגב מערכות אנושיות ואקולוגיות נפרדות, שווה לכם לקרוא קצת על האבוריג'ינים. הם הגיעו לאוסטרליה לפחות לפני 40,000 שנה (ויש הטוענים 60,000, לפני שהיו בני אדם באירופה), והשרידים של אבותיהם הם הקדומים ביותר שנמצאו אי פעם מחוץ לאפריקה. הם התרבות הרציפה הכי עתיקה על פני כדור הארץ. הם היו חייבים להגיע דרך היבשה לאסיה ואז לחצות את האוקיינוס, אבל הבעיה היא שזה דורש ידע ימי מתקדם שכנראה שלא היה לאף אחד עד כמה עשרות אלפי שנים אחר כך. ואם לאבוריג'ינים היה ידע כזה פעם, הם זנחו או שכחו אותו לחלוטין. בקיצור, הם עשו משהו מדהים וייחודי, ועד היום אף אחד לא יודע איך לעזאזל הם עשו את זה.
לנו המעברים הימיים היו הרבה יותר פשוטים. כשהסתובבנו בנמל של סידני שבוע לפני השיט לטזמניה, אבא של אלי התלהב מספינות הקרוז הענקיות, ואמר שזה סוג של טיול שאף פעם לא יצא לו לעשות, ושזה יכול להיות דווקא כיף. ומה התברר? שה"מעבורת" לשם היא בעצם ספינת קרוזים ענקית! אפשר לסמן וי.
עיר הבירה של טזמניה (הוברט) היתה העיר השניה שהוקמה באוסטרליה (אפילו לפני מלבורן!), עוד בתקופה שכל האיזור היה מושבת אסירים אחת גדולה. האי נקרא על שם אַבֶּל טזמן, חוקר הארצות ההולנדי ש"גילה" אותו (כלומר, היה האירופאי הראשון שהגיע לשם). בטוויסט מפתיע, הוא דווקא ניסה לקרוא לו על שם איזשהו מושל או רוזן או משהו, אבל בסוף ההיסטוריה פירגנה לו. באסה לקולומבוס.
בתמונה: אלכס מגלה את טזמניה |
אנחנו בטוחים שיש פה איזו מטאפורה טובה למשהו, אבל אנחנו לא יודעים למה.
גם סתם לראות אותם לועסים זה מחזה די מרשים. יש להם לסתות חזקות כמו של פיטבול במשקל 50 קילו למרות שהם שוקלים רק 8, ושומעים את העצמות מתפצפצות כשהם לוקחים ביס. הם אוכלים נבלות באופן טבעי (הם עצלנים מכדי לצוד) החיה שדאגה להם בעבר לרוב הנבלות, הנמר הטזמני, נכחדה במאה העשרים, וזה סיפור מעניין בפני עצמו. אבל כעת גם בפני השדים עומד אתגר לא פשוט, לא בגלל בני האדם אלא בגלל מחלה מדבקת וסופנית שמשתוללת בקרבם**. הדרך המפתיעה שמצאו כדי להציל את החיה הייחודית הזו? שומרים על אוכלוסיה בריאה בחצי אי קטן ומבודד בדרום טזמניה, ופשוט מחכים שהשאר ימותו. כשלא יישארו יותר פרטים חולים, ישחררו את האוכלוסיה הבריאה למלא את הארץ.
השדים הם החיה הכי מוכרת והכי מתוקשרת שיש בטזמניה, אבל יש שם עוד מלא יצורים מעניינים. מחיות כיס קטנות של 4 גרם (היונק הכי קטן בעולם) שמסוגלות לאכול עקרבים פי שניים מגודלן, דרך שני המינים היחידים של יונקים שמטילים ביצים (קיפודן וברווזן) ועד לציפור מוזרה בעלת פרצוף-צפרדע שיושבת בלי לזוז ותופסת חרקים כשהם מדגדגים לה את השפם. זה מרגיש כמו האגף הנסיוני של המערכת האקולוגית. כאילו מישהו אמר "אוקיי, לעזאזל עם הכל, פשוט תתפרעו".
"המוזיאון לאמנות ישנה וחדשה" (MONA - Museum of Old and New Art) שבהוברט הוא המוזיאון הכי טוב שהיינו בו אי פעם. הוא מבוסס על אוסף פרטי של מיליארדר אקסצנטרי, והוא מוזיאון בערך כמו ש"פחד ותיעוב בלאס וגאס" הוא סרט - זה נכון טכנית, אבל אם אתה נכנס לשם ומצפה לחוויה סטנדרטית, כנראה שתצא מאוד מבולבל. המקום נמצא כולו בחלל ענק מתחת לאדמה, משלב בין מוצגים ארכיאולוגיים ("אמנות ישנה") לציורים, פסלים, ווידאו-ארט והמון דברים הזויים. כמו למשל תצוגה של פיסול מחרקים מפוחלצים. או מכונה ענקית שאוכלת אוכל וכעבור כמה שעות עושה קקי. או זבובים שמייצרים תכשיטים. הנה כמה דוגמאות, ובראשן המיצג המדהים "מעריצים שרים מדונה":
אכן מדובר בשפירית ונמלים אמיתיים |
חדר עם מלא סיפורי חיים |
בדרך כלל הזבובונים האלה בונים לעצמם מין גולם מבוץ, שביבי עץ ואבנים קטנות. הנה מה שקורה כשנותנים להם שביבי זהב ואבנים יקרות במקום |
טה-דה! |
שם המוצג: "מכונית שמנה" |
***
אחרי שההורים של אלי עזבו, בילינו עוד כמה ימים בטזמניה, רובם בפסטיבל פולק. כמו שהמערב התיכון האמריקאי של לפני 50 שנה חי ונושם באאוטבק, כך סצנת הפולק, הבלוז והבלו-גרס של קנטאקי לפני 50 שנה חיה ונושמת בטזמניה. זו פינה מרוחקת ומנותקת של מדינה מרוחקת ומנותקת מהעולם, ויש בה אנשים מיוחדים ותחושת קהילה כפרית. כשמישהו אומר לך כאן שהוא מהחוף המערבי, אתה יכול להיות די בטוח שהוא מתכוון מהחוף המערבי של טזמניה, ולא של אוסטרליה. כי מבחינת רבים מהם, שאר העולם הוא איזו ישות מרוחקת וערטילאית שלא ברור מה בדיוק התועלת שלה. מה שלא הפריע להם להתרועע עם מוזיקאים מכל העולם ולארח אותם כמו בני משפחה. לא, באמת. המוזיקאים שהגיעו לעיר לשם הפסטיבל אשכרה התארחו אצל משפחות מקומיות. חמודים כאלה!
בכניסה לפסטיבל חווינו את משבר גיל השלושים הראשון שלנו. שאלו אותנו אם אנחנו רוצים להקים את האוהל באיזור השקט או הרועש. הסתכלנו אחד לשניה ישר בעיניים. ידענו שאנחנו צעירים, מגניבים, אוהבים מסיבות ומחפשים אקשן. מה, אנחנו רוצים ללכת לישון מוקדם? אנחנו רוצים לקום על הבוקר ולשבת כמו זקנים על החוף? אנחנו לא רוצים משחקי שתיה ובני נוער שיכורים?!
השפלנו מבט, וביקשנו את האיזור השקט.
יהההההההה!!! |
![]() |
וווהוווווו!!!!1 |
אוקיי, קבלו קצת המלצות למוזיקת פולק טובה מטזמניה (טוב, לא כולה באמת מטזמניה. וגם לא כולה ממש פולק): יש את אייריש ג'ו, משורר שהקריא שיר מרגש עד דמעות על שופט שדן אסירים לגלות בטזמניה, אבל אם רק היה יודע כמה זהב יש שם - מתחת לאדמה, בשדות החיטה ובאור השמש - היה נוסע בעצמו; יש את ה-vegetable sound system, הרכב פאנקי עם זמר/נגן בנג'ו שקצת מזכיר את ג'סטין טימברלייק שכל השירים שלהם עוסקים בגידול עצמאי של ירקות בגינה; יש את ה-stray hens, שיש להן קסם כלשהו שאנחנו לא בטוחים שעובר בהקלטה, ובסרטון הקודם שמעתם שיר של אחת מהן; ויש את Angus Webb, שבכלל לא היה בפסטיבל אבל היפנט אותנו כשניגן ברחוב בשוק של יום ראשון בהוברט (ואותו שמעתם בסרטון בראש הפוסט הזה).
ראינו שם גם לא מעט הרכבים שאין להם בכלל דיסקים, כמו מקהלת נשים מקומית ששרות כמו להקת מלאכים, בחור מזוקן שעלה לנגן רק כי הוא ראה גיטרה ולא יכל להתאפק (הוא שר "the lion sleeps tonight" עם ילדים מהקהל) ובחור שעשה סולו מטאל מעולה ומיד לאחר מכן ביצע שיר בשם "If your dad doesn't have a beard, you've got two mums". אבל ההיילייט, ההרכב שהיה עבורנו ההתגלמות החיה של רוח הפולק היו שני זקנים עם זקן לבן (וזקנה אחת בלי) שביצעו שירים ללא שם שהם שמעו ממישהו ששמע ממישהו, בליווי אקורדיון וגיטרה. הם עדיין שרים בכעס רב ואמיתי על אסון הכורים הגדול של 1912. הם שמחים שנהניתם מההופעה שלהם, אבל לא, אין להם דיסק. הם מנגנים בשבוע הבא ב-Scottcsdale, אם אתם רוצים לקפוץ.
אחרי יומיים ב-"Great Ocean Road" (היה great), הלכנו לתערוכה של וידאוקליפים במלבורן. זה היה מדהים כמה אפשר ליהנות מקליפים טובים כשרואים אותם בהקשר של מוזיאון, עם מסגרות בצורות שונות ואוזניות טובות. הופתענו לגלות כמה עבודת משחק, צילום, עריכה ובימוי ברמה הכי גבוהה שיש מעורבת בעשיית קליפים, כולל של במאים כמו ספייק ג'ונז ומישל גונדרי. קבלו כמה מוצלחים במיוחד, רובם לא מוכרים: השימוש הכי טוב בצנזורה, שהוא הקליפ הכי מקורי שראינו; השימוש הכי טוב בנקודת קריוקי, שהוא הקליפ הכי מצחיק שראינו; הקליפ הקצר הכי טוב; הסיפור הכי טוב; והשימוש הכי טוב באינטרנט. תלחצו על הלינקים, הם מעולים!
Great Ocean Road |
***
כשחזרנו למלבורן העיר היתה חצי משותקת מאליפות האוסטרליה הפתוחה בטניס. הנה עשרת הדברים*** שלמדנו מלצפות בה לייב מהמגרש: (1) רואים פחות טוב מאשר בבית, אבל יותר חד. (2) הגניחות של אזרנקה מגוחכות גם במציאות. (3) זה ממש ממש כיף לעודד את האנגרדוג, במיוחד אם הוא מקומי בן 17 ויש קהל משוגע שצורח כל המשחק. במיוחד אם הוא נפצע וחוזר לשחק באופן הירואי. אפילו אם הוא מפסיד בסוף בחמש מערכות. (4) רק במלבורן יכולים לבטל משחקים בגלל גל חום, וכעבור שעתיים לבטל משחקים שוב בגלל גשם. (5) מצד שני, רק במלבורן תחכה מחוץ למגרשים בשתיים בלילה שורה בלתי-נגמרת של מוניות מסודרות ומתוקתקות, עם סדרנים שמכווינים אליהן את הקהל. (6) כל הקטע הזה של הדירוג הוא לא כל כך יפה. מה צריכה לחשוב המדורגת 86 בעולם כשהיא עולה מול אזרנקה, או המדורג 267 בעולם כשהוא עולה מול אנדי מארי? להפועל תל אביב אף אחד לא סיפר כמה *בדיוק* הם גרועים כשהם שיחקו נגד צ'לסי. למה זה טוב? אגב, גם מה אנדי מארי אמור לעשות בסיטואציה הזו? להשפיל את הבחור? להתאמן רק על מכות קשות? (7) מה שאנדי מארי עשה בפועל היה לא פחות ממדהים. הוא ניצח את שתי המערכות הראשונות 6-1, ואז הדרדר למצב של 1-5 במערכה השלישית. מהנקודה הזו הוא לא הפסיד יותר אפילו כדור אחד. הוא לקח 23 ראלים רצופים כדי לנצח את המשחק. זו כמעט מערכה שלמה! באיזשהו שלב עבר מין רחש בקהל, כשכולם פתאום הבינו שזהו, הוא פשוט לא הולך לפספס מכה אחת יותר. קסם. (8) המגרש ממש קטן ושקט. אם מישהו מהשורה האחרונה ביציע הכי רחוק צועק משהו לשחקן - הוא שומע! זה יוצר חיבור ממש אישי עם הספורטאים, וזה די מגניב. (9) יש שישה(!) נערי/ות כדורים ומגבות בטניס, והמון שופטי קו. כמה המון? פאקינג תשעה. שלושה יושבים והיתר כורעים. איזה אקט של גבורה שיפוטית יש לבצע כדי להיות מקודם מכריעה לישיבה? לעולם לא נדע.
סתם כניסה לבניין משרדים ומלונות במלבורן. |
צפיה המונית בטניס ב-Federation Square, על כסאות ים. היתה הרבה התנגדות לבניית ככר כל כך גדולה באמצע העיר, אבל עכשיו כל פעם שיש אירועי ספורט היא מפוצצת באנשים, גם באמצע הלילה |
!Centre Court |
Aussie Aussie Aussie! |
***
לא יכלנו לבקש סיום טוב יותר לחלק האוסטרלי של הטיול שלנו מאשר האירוח המדהים אצל ג'וש והחברים והחברות, ואחר כך אצל פייר. מה לא היה שם? המלצה מצוינת להיכנס לים גם אם יש לנו רק חמש דקות; ויכוח על פוליטיקה ויהדות אל תוך הלילה; יציאה לפאב מגניב על הגג עם נוף לכל השכונה; ארוחה מסורתית מ-Reunion Island; כדורגל אולמות; ארוחת בשר קנגורו; אפילו משחקי שחמט. תודה על הכל! אתם אדירים!
תם ונשלם המסע שלנו באוסטרליה. הלאה לניו זילנד!
-------
* כמובן שאנחנו מגזימים, בשביל האפקט הדרמטי. כשרואים אותן מקרוב, במיוחד אם מצליחים לתפוס אותן אוכלות או זזות, הן חמודות לאללה. אבל עדיין מטומטמות.
** טוב, אולי בני האדם לא אשמים במחלה, אבל זו בהחלט אשמתנו שהאוכלוסיה שלהם מתכתחילה דלילה מכדי להתמודד איתה. פעם היו שדים בכל אוסטרליה, אבל צדנו למוות את הנמרים שסיפקו להם נבלות באופן קבוע והיום הם קיימים רק בטזמניה.
*** כן, יש רק תשעה. מה תעשו לנו?